<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימן ט'</h1>
<h2>דף ד:</h2>
ומצוה מן התורה להשבית חמץ קודם זמן אסורו שנא' אך ביום הא' תשביתו שאור מבתיכם ומפי השמועה למדו שיום ראשון הוא יום י"ד וראיה לדבר לא תשחט על חמץ דם זבחי כלומר לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים וזמן שחיט' הפסח הוא בי"ד אחר חצות. וההשבתה האמורה בתורה שיסיר החמץ הידוע לו ואינו ידוע לו יבטלו בלבו ויחשוב אותו כעפר וישים בלבו שאין ברשותו חמץ כלל ושכל חמץ שהוא ברשותו כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל וזמן אסורו ביום י"ד בניסן מו' שעות ולמעלה שנאמר לא תאכל עליו חמץ כלומר על קרבן שחיטת הפסח ר"ל משעה שראויה לשחיטת הפסח שהוא מחצי היום ומעלה והאוכלו בעת כזאת לוקה מן התורה ומתחלת שעה רביעית אסור אף בהנאה שנא' לא יאכל חמץ לא יהיה בו היתר אכילה וחכמים גזרו שלא לאכול מד' שעות ולמעלה גזירה משום יום המעונן אבל מותר בהנא' כל חמש ובשעה ששית שורפו והאוכלו בשעה ששית מכין אותו מכת מרדות.
